אברהם ביטון: מן הספרייה היהודית ג
7. וישמע קולי: פולמוס על קריאת שמע בניגון בבית הכנסת של הקהילה האיטלקית באי קורפו.
בסביבות שנת תקיא, התפתח בקהילה האיטלקית באי קורפו ויכוח בין מנהיגי הקהילה: קבוצה אחת ובראשה החזן אליה די מורדו ובן דודו ר' אליעזר די מורדו הרופא, טענה כי בחגים יש לומר את קריאת שמע בניגון עם מקהלה, ולעומתה קבוצה אחרת ובראשה עמדו רבי חיים שבתי הכהן, ובן דודו רבי אליה הכהן התנגדה לקריאת שמע בניגון ולמקהלה, משני הקבוצות נשלחו שאלות לחכמי ישראל שבתפוצות, ונכתבו על פולמוס זה כמה חיבורים, 1. ספר קרית שמע, שאלוניקי תקטו, המצדד בעמדת רבי אליעזר די מורדו, מחברו אינו ברור, יתכן שהוא ר"א די מורדו, ויתכן תומכו רבי בינבינישטי גאטיניו. 2. תוספת לספר קרית שמע, המשך החיבור קרית שמע, מספר עמודים הנמצאים במהדורה אחת של הספר. 3. קולות נשברים - קול המולה וקול כסיל, חיבור המכיל ארבעה חלקים ובהם ויכוחים שהיו בין ר"א די מורדו לרבי חיים שבתי הכהן ורבי אליה הכהן, בשני חלקים מן החיבור הנקראים קול המולה, וקול כסיל, נמצאים ענייני הפולמוס מצידם של רבי חיים שבתי הכהן והמסכימים עמו. וכמו כן נכתבו פסקי הלכה נוספים בנושא זה. ובסופו של דבר בכ"ז אלול תקטו חתם רבי אליעזר די מורדו בערכאות שהוא מקבל על עצמו את דעתם של הקבוצה השנייה, ולא ינגן את קריאת שמע.
הרב פרופ' יעקב שמואל שפיגל, אסף את החיבורים העוסקים בפולמוס, בתוך ספר וישמע קולי, ירושלים תשעז, עם מבוא גדול על הפולמוס ועל החיבורים שנכתבו בעקבותיו, עם הערות והארות ומקורות, ואף הוסיף בסופו את תשובת רבי פנחס חי ענו, מתוך ספרו 'גבעת פנחס' כת"י.
השלמה לספר וישמע קולי, שנה לאחר מכן הדפיס רי"ש שפיגל את תשובת רבי מיכאל טירני תלמיד הרמח"ל, המסכים עם האוסרים רבי חיים שבתי הכהן וסייעתו, 'תשובת ר' מיכאל טירני בענין קריאת שמע בניגון', מן הגנזים, יב, מודיעין עילית תשעח, עמ' פ-פט.
8. בפרדס הקבלה, מאת הרב הלל צייטלין הי"ד. בעריכת הרב לוי יצחק הולצמן, ישראל תשעט.
הרב הלל צייטלין (תרלא-תשב), הוגה סופר, פובלציסט ואיש רוח, בין מאמריו ופירסומיו הרבים ישנם פרקים שלמים על חסידות וקבלה, ומאמרים מלאים על ספר הזוהר; האר"י ז"ל; חב"ד; רבי נחמן מברסלב, ועוד. חלק מהמאמרים האלו נדפסו עוד קודם לכן בספר 'בפרדס החסידות והקבלה', תל-אביב תשך.
הספר כולל חמשה חלקים: קדמות המסתורין בישראל, הכולל את דברי החוקרים על הקבלה ומדת קדמותה; מפתח לספר הזוהר א, על מחברו וזמן חיבורו; מפתח לספר הזוהר ב, הכולל מבוא למושגי הקבלה; תרגום וביאור להקדמת ספר הזוהר; רבי יצחק לוריא, קורות חייו, משנתו וחידושיו, ואחרית ימיו.
בין היתר הוא דן בשאלה המחקרית על מחבר הזוהר וזמנו, ומוכיח את קדמות עצם חכמת הקבלה ומציאותה בדברי חכמי המשנה והגמרא, אך בחיבור הזוהר הוא מסכים עם טענות החוקרים לאיחור זמנו, הוא מוכיח כי לא יתכן שמחברו הוא רבי משה די ליאון, אלא החומר קדום לו, ורבי משה די ליאון ערך וסידר את החומר ואף עיבדו במוחו ובשפתו, ועל כן אין לתמוה על מציאת לשונות המתאימים לזמנו.
ר"ה צייטלין אינו רואה ברבי משה די ליאון כמזייף את ספר הזוהר, אף שקטעים רבים ממנו הם פרי רוחו, שכן רוח זו שכנה ב'פמליה של מעלה ובפמליה של מטה'. ואין כאן מלאכת זיוף אלא יצירה רוחנית החייה מדור לדור. [עוד על גישה זו, וחכמי ישראל שאחזו בה, ראה: י ענבל, תורה שבעל פה, ירושלים תשעה, עמ' 727-747].
7. וישמע קולי: פולמוס על קריאת שמע בניגון בבית הכנסת של הקהילה האיטלקית באי קורפו.
בסביבות שנת תקיא, התפתח בקהילה האיטלקית באי קורפו ויכוח בין מנהיגי הקהילה: קבוצה אחת ובראשה החזן אליה די מורדו ובן דודו ר' אליעזר די מורדו הרופא, טענה כי בחגים יש לומר את קריאת שמע בניגון עם מקהלה, ולעומתה קבוצה אחרת ובראשה עמדו רבי חיים שבתי הכהן, ובן דודו רבי אליה הכהן התנגדה לקריאת שמע בניגון ולמקהלה, משני הקבוצות נשלחו שאלות לחכמי ישראל שבתפוצות, ונכתבו על פולמוס זה כמה חיבורים, 1. ספר קרית שמע, שאלוניקי תקטו, המצדד בעמדת רבי אליעזר די מורדו, מחברו אינו ברור, יתכן שהוא ר"א די מורדו, ויתכן תומכו רבי בינבינישטי גאטיניו. 2. תוספת לספר קרית שמע, המשך החיבור קרית שמע, מספר עמודים הנמצאים במהדורה אחת של הספר. 3. קולות נשברים - קול המולה וקול כסיל, חיבור המכיל ארבעה חלקים ובהם ויכוחים שהיו בין ר"א די מורדו לרבי חיים שבתי הכהן ורבי אליה הכהן, בשני חלקים מן החיבור הנקראים קול המולה, וקול כסיל, נמצאים ענייני הפולמוס מצידם של רבי חיים שבתי הכהן והמסכימים עמו. וכמו כן נכתבו פסקי הלכה נוספים בנושא זה. ובסופו של דבר בכ"ז אלול תקטו חתם רבי אליעזר די מורדו בערכאות שהוא מקבל על עצמו את דעתם של הקבוצה השנייה, ולא ינגן את קריאת שמע.
השלמה לספר וישמע קולי, שנה לאחר מכן הדפיס רי"ש שפיגל את תשובת רבי מיכאל טירני תלמיד הרמח"ל, המסכים עם האוסרים רבי חיים שבתי הכהן וסייעתו, 'תשובת ר' מיכאל טירני בענין קריאת שמע בניגון', מן הגנזים, יב, מודיעין עילית תשעח, עמ' פ-פט.
8. בפרדס הקבלה, מאת הרב הלל צייטלין הי"ד. בעריכת הרב לוי יצחק הולצמן, ישראל תשעט.
הרב הלל צייטלין (תרלא-תשב), הוגה סופר, פובלציסט ואיש רוח, בין מאמריו ופירסומיו הרבים ישנם פרקים שלמים על חסידות וקבלה, ומאמרים מלאים על ספר הזוהר; האר"י ז"ל; חב"ד; רבי נחמן מברסלב, ועוד. חלק מהמאמרים האלו נדפסו עוד קודם לכן בספר 'בפרדס החסידות והקבלה', תל-אביב תשך.
הספר כולל חמשה חלקים: קדמות המסתורין בישראל, הכולל את דברי החוקרים על הקבלה ומדת קדמותה; מפתח לספר הזוהר א, על מחברו וזמן חיבורו; מפתח לספר הזוהר ב, הכולל מבוא למושגי הקבלה; תרגום וביאור להקדמת ספר הזוהר; רבי יצחק לוריא, קורות חייו, משנתו וחידושיו, ואחרית ימיו.
בין היתר הוא דן בשאלה המחקרית על מחבר הזוהר וזמנו, ומוכיח את קדמות עצם חכמת הקבלה ומציאותה בדברי חכמי המשנה והגמרא, אך בחיבור הזוהר הוא מסכים עם טענות החוקרים לאיחור זמנו, הוא מוכיח כי לא יתכן שמחברו הוא רבי משה די ליאון, אלא החומר קדום לו, ורבי משה די ליאון ערך וסידר את החומר ואף עיבדו במוחו ובשפתו, ועל כן אין לתמוה על מציאת לשונות המתאימים לזמנו.
ר"ה צייטלין אינו רואה ברבי משה די ליאון כמזייף את ספר הזוהר, אף שקטעים רבים ממנו הם פרי רוחו, שכן רוח זו שכנה ב'פמליה של מעלה ובפמליה של מטה'. ואין כאן מלאכת זיוף אלא יצירה רוחנית החייה מדור לדור. [עוד על גישה זו, וחכמי ישראל שאחזו בה, ראה: י ענבל, תורה שבעל פה, ירושלים תשעה, עמ' 727-747].
תגובות
הוסף רשומת תגובה