אברהם ביטון: מן הספרייה היהודית ב
5. סדר חובת ליל שמורים, סימן ריח מספר שבלי הלקט, מהדורת פרופ' יעקב שמואל שפיגל.
החיבור שבלי הלקט לרבינו צדקיה ב"ר אברהם הרופא ממשפחת הענוים, נדפס לראשונה בשנת רננ"ו (1546) בויניציאה, ולאחר מכן נדפס בדובנא בשנת תקנד (1794), ולאחר שנתיים, בשנת תקנו (1796) נדפס שוב בשאלוניקי. אך המהדורה הזו אינה כל החיבור 'שבלי הלקט', אלא מה שמכונה 'קיצור שבלי הלקט', או 'שבלי הלקט מהדורה ראשונה', הספר השלם נדפס לראשונה ע"י ר' שלמה בובר, בוילנא בשנת תרמז (1887), תחת השם: 'שבלי הלקט השלם', ונדפס ללא הערות ומראה מקומות, ועל פי כתבי-יד מאוחרים יחסית. ר' שמואל קלמן מירסקי התחיל להדפיס מחדש את החיבור על פי כתב-יד לונדון, אוסף ששון 539, לשעבר, (כיום: כת"י לונדון, הספרייה הבריטית or. 13705, במתכ"י: F9323), המתוארך לשנת 1260, דהיינו עוד בחיי המחבר. מירסקי הדפיס בשנת תשכו את החלק הראשון של מהדורתו הכולל את הערוגה הראשונה והשנייה, עם הערות וביאורים, ובראשו מבוא גדול על המחבר, על הספר, ועל כת"י לונדון, ולא הספיק להשלים את עבודתו (רש"ק מירסקי נפטר בשנת תשכז).
הרב פרופ' יעקב שמואל שפיגל, ההדיר מתוך החיבור את סימן ריח, הכולל את דיני ליל הסדר ופירוש ההגדה של פסח, ונקרא: 'סדר חובת ליל שימורים', לוד תשנח, מהדורתו היא על פי כת"י לונדון, דפוס ראשון, והשוואות לתניא. עם הערות וביאורים, ומבוא בראש הספר על מהדורות שבלי הלקט; על היחס בין שבלי הלקט לשבלי הלקט הקצר; והיחס בין שבלי הלקט לתניא; על שבלי הלקט שהיה תחת ידי בעל 'האגור', [עוד על נושא זה, ראה: י"ש שפיגל, 'על ספר אגור ושבלי הלקט, ודרכו של הבית יוסף בהביאו מדבריהם ומשאר ספרים', ירושתינו, א, בני-ברק תשסז, עמ' קעב והלאה]; ועל פירושי בעל שבלי הלקט על הגדה של פסח.
6. משכיל שיר הידידות, לרבי משה אבן צור
רבי משה אבן צור, משורר ופוסק מחכמי מרוקו בסוף המאה השבע עשרה, ומחבר הספרים 'משכיל שיר הידידות'; 'מערת שדה המכפלה'; ו'צלצלי שמע'.
הספר 'משכיל שיר הידידות', הוא חיבור מתחום השירה הדידקטית, ועוסק באזהרות ושירת ההלכה, אך בשונה משירי הלכה רבים, המיוחדים לנושא זה או אחר, משכיל שיר הידידות הוא 'שלחן ערוך מפויט': שיר הלכה על סדר השלחן ערוך. תוכניתו של המחבר היתה לחבר שיר על סדר ארבעת חלקי השלחן ערוך, אך טרדות הזמן וחוסר אמצעים כספיים מנעו את כתיבת החיבור כולו, ורבי משה כתב רק על חלק מחלק אורח חיים, על סימנים א-קנ, רלב-רלז, ועל תפילות שבת ומועדים בסימנים: רסז-רע, רפב-רפו, רצב-רצה, תכא-תכה, תפז-תצ, תקנט, תקסה-תקסו, תקפא-תרא, תרז, תריט, תרכא-תרכד, תרמב, תרס-תרסד, תרסח-תרסט, תרפב-תרפד, תרצג, תרצז.
בתחילת החיבור יש רשות לאזהרות, העוסק במעלת רבי יוסף קארו, בעל השלחן ערוך, ובשיר האזהרות. ובסופו חתימת האזהרות העוסקת בעם ישראל ובבקשת גאולה.
מבנה האזהרות הוא כדרך אזהרות רבי יצחק אלברגלוני, וכולל שלושה סטרופות ושיבוץ של פסוק, באותו חרוז.
החיבור השתמר בארבעה כתבי-יד, שאחד מהם הוא אוטוגרף, ובשנת תשסח ההדיר ד"ר יוסף גבאי את החיבור, עם מקורות והערות, ומבוא גדול על שירת ההלכה בכלל, ושירת רבי משה אבן צור בפרט.
החיבור שבלי הלקט לרבינו צדקיה ב"ר אברהם הרופא ממשפחת הענוים, נדפס לראשונה בשנת רננ"ו (1546) בויניציאה, ולאחר מכן נדפס בדובנא בשנת תקנד (1794), ולאחר שנתיים, בשנת תקנו (1796) נדפס שוב בשאלוניקי. אך המהדורה הזו אינה כל החיבור 'שבלי הלקט', אלא מה שמכונה 'קיצור שבלי הלקט', או 'שבלי הלקט מהדורה ראשונה', הספר השלם נדפס לראשונה ע"י ר' שלמה בובר, בוילנא בשנת תרמז (1887), תחת השם: 'שבלי הלקט השלם', ונדפס ללא הערות ומראה מקומות, ועל פי כתבי-יד מאוחרים יחסית. ר' שמואל קלמן מירסקי התחיל להדפיס מחדש את החיבור על פי כתב-יד לונדון, אוסף ששון 539, לשעבר, (כיום: כת"י לונדון, הספרייה הבריטית or. 13705, במתכ"י: F9323), המתוארך לשנת 1260, דהיינו עוד בחיי המחבר. מירסקי הדפיס בשנת תשכו את החלק הראשון של מהדורתו הכולל את הערוגה הראשונה והשנייה, עם הערות וביאורים, ובראשו מבוא גדול על המחבר, על הספר, ועל כת"י לונדון, ולא הספיק להשלים את עבודתו (רש"ק מירסקי נפטר בשנת תשכז).
הרב פרופ' יעקב שמואל שפיגל, ההדיר מתוך החיבור את סימן ריח, הכולל את דיני ליל הסדר ופירוש ההגדה של פסח, ונקרא: 'סדר חובת ליל שימורים', לוד תשנח, מהדורתו היא על פי כת"י לונדון, דפוס ראשון, והשוואות לתניא. עם הערות וביאורים, ומבוא בראש הספר על מהדורות שבלי הלקט; על היחס בין שבלי הלקט לשבלי הלקט הקצר; והיחס בין שבלי הלקט לתניא; על שבלי הלקט שהיה תחת ידי בעל 'האגור', [עוד על נושא זה, ראה: י"ש שפיגל, 'על ספר אגור ושבלי הלקט, ודרכו של הבית יוסף בהביאו מדבריהם ומשאר ספרים', ירושתינו, א, בני-ברק תשסז, עמ' קעב והלאה]; ועל פירושי בעל שבלי הלקט על הגדה של פסח.
הרב פרופ' יעקב שמואל שפיגל, ההדיר מתוך החיבור את סימן ריח, הכולל את דיני ליל הסדר ופירוש ההגדה של פסח, ונקרא: 'סדר חובת ליל שימורים', לוד תשנח, מהדורתו היא על פי כת"י לונדון, דפוס ראשון, והשוואות לתניא. עם הערות וביאורים, ומבוא בראש הספר על מהדורות שבלי הלקט; על היחס בין שבלי הלקט לשבלי הלקט הקצר; והיחס בין שבלי הלקט לתניא; על שבלי הלקט שהיה תחת ידי בעל 'האגור', [עוד על נושא זה, ראה: י"ש שפיגל, 'על ספר אגור ושבלי הלקט, ודרכו של הבית יוסף בהביאו מדבריהם ומשאר ספרים', ירושתינו, א, בני-ברק תשסז, עמ' קעב והלאה]; ועל פירושי בעל שבלי הלקט על הגדה של פסח.
תגובות
הוסף רשומת תגובה