אברהם ביטון: מן הספרייה היהודית א
סדרת מאמרים זאת תכלול סקירה קצרה על חיבורים מהספרייה היהודית.
1. ספר
תיקון מידות הנפש לרבי שלמה אבן גבירול.
הספר נכתב בערבית יהודית, ותרגמו המתרגם הידוע רבי יהודה אבן תיבון.
בהקדמה מחלק רשב"ג את כל המידות לחמשה חלקים המתואמים לשיטתו לחמשת
החושים, כל חוש כולל בתוכו ארבעה מידות, חוש הראיה כולל את הגאוה, הענוה, הבושה,
והחוצפה. חוש השמיעה כולל את האהבה, האיבה, הרחמנות, והאכזריות. חוש הריח כולל את
הכעס, הרצון, הקנאה, והחריצות. חוש הטעם כולל את השמחה, הדאגה, השלוה, והחרטה. חוש
המישוש כולל את הנדיבות, הקמצנות, האומץ, והפחדנות. ולאחר מכן בעשרים פרקים מבאר
רשב"ג מידה מידה בהימנעות מהרעות ובמעלת הטובות.
יצא לאור בתרגום חדש ע"י ד"ר נח בראון (מוסד הרב קוק,
ירושלים תשע), עם הערות ומפתחות.
2. ביאור רבי אברהם חדידה ז"ל על הגדה של פסח.
רבי אברהם חדידה -(1440)- תלמיד רבי שם טוב ן' שם טוב, ותלמיד רבי
מתתיהו היצהרי.
קיימים שני כתבי יד של פרושו על הגדה של פסח, כת"י פרמה 2211
(במתכ"י: F13367), וכת"י הספריה הלאומית 2065, פרופ' יעקב שמואל שפיגל ההדיר את ביאורו
ע"פ שני כתבי-היד בספר 'הגדה של פסח, פסח אחד', לוד תשסב. ובשנת התשסו ההדיר הרב דוד
הולצר את הביאור בספר אוצר הראשונים על הגדה של פסח, ירושלים תשסו, רק על פי כת"י ירושלים, הרב הולצר לא היה מודע לא למהדורתו של שפיגל, ואף לא לכת"י פרמה.
3. אגרת 'צרי גלעד' לגאון הרב אליהו בן אמוזג.
הרב אליהו בן אמוזג היה רב איטלקי ממוצא מרוקאי דיין דרשן מקובל
ופילוסוף והיה בעל ידע בתחומים רבים כגון בלשנות, היסטוריה, לשונות שמיות, והיה
אב"ד בליוורנו, והדפיס ספרים רבים מחכמי דורו וחכמים קדומים. מי שעסק בכתבי
הרב בן אמוזג בתרגומם והוצאתם לאור היה תלמידו הנוצרי איימה פאלייר, וכיום עוסק בכתביו
הרב ד"ר אליהו רחמים זיני.
אגרת צרי גלעד נכתבה לאחר שהרב בן אמוזג פרסם את חיבורו על התורה 'אם
למקרא' חיבור זה בעל רעיונות מיוחדים היה זר לחכמי ארם צובה שבסוריה בשל אופיו הפרשני, ובשל השימוש בדברי חכמי אומות העולם והמדע והפילוסופיה, ובתגובה החרימו חכמי אר"ץ את חיבורו זה, והצטרפו אליהם בגינוי חכמי
ירושלים, כדי לבאר את יסודותיו כתב הרב בן אמוזג את האיגרת. אגרת זו פורסמה
בהמשכים בעיתון הלבנון בשנים 1871-1872, ונדפסה [רובה] בימינו בספר מסורת בעידן
המודרני (תל אביב תשסט).
4. ספר אמונת חכמים מאת הגאון רבי אביעד שר-שלום באזילה ז"ל. דפוס ראשון מנטובה תצ, הדפסה חדשה, מהדורת זכרון אהרן, ירושלים תשעו.
הגאון רבי אביעד שר שלום באזילה ז"ל אב"ד מנטובה (תמ-תקד, 1680-1743), למד תורה מאביו מוהר"ר מנחם שמעון
ומה"ר יהודה בריאל ומה"ר משה זכות (הרמ"ז) ומה"ר בנימין הכהן
ז"ל.
היה בקי בנגלה ובנסתר וכמו כן היה בעל ידיעות נרחבות בפילוסופיה; אסטרונומיה; הנדסה; ומדעים כלליים.
בספרו הוא מוכיח את קדמות הקבלה ואת מסירתה מחכמי ישראל דור אחר
דור, ולאחר מכן מוכיח את קדמות ספר הזוהר, ואגב כל זה מרבה בגנות הפילוסופיה וגודל
טעויות הפילוסופים בביאור התורה, ובין היתר זורק חיצים בחכמי ישראל הפילוסופים כרלב"ג
רבי אברהם אבן עזרא רד"ק ועוד. ויפה המליץ עליו הגאון הרב מאיר מזוז: "טול
ממנו מסכת עוקצין שלו ותמצא בו פנינים ומרגליות ביאורים למאות מאמרי חז"ל
בהלכה ובאגדה בבקיאות נשגבה ובינה יתירה", (מגדולי ישראל, א, עמ'
קיא).
הגאון היעב"ץ כתב הערות על הספר, ואספם לחיבור בפני עצמו הנקרא 'מטפחת ספרים' חלק ב.
בכמה מקומות נעלמו מהמחבר דברי הלכה, והיעב"ץ מעיר על כך וראה: מטפחת ספרים, סימנים נט, סד, סו, סח, סט, ע. ושם בסי' ע כתב שכנראה היה בקי בדברי אגדה יותר מגופי תורה, ראה שם.
תגובות
הוסף רשומת תגובה