עולם הבא

אחד מיסודות הדת והאמונה, הלא הוא "העולם הבא", העולם הזה הוא עולם העבודה, והעולם הבא הוא עולם הגמול. וכמו שאמרו חז"ל "היום לעשותם ומחר לקבל שכרם". אמנם מהותו של העולם הבא צריך לימוד ובירור רב, ומצינו בענין העולם הבא כמה מחלוקות בין הראשונים, כדלהלן, וכפי הנראה אף התנאים והאמוראים נחלקו בחלק מהדברים. אכן יודעים אנו ש"יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה", וכל עובד ה' יבוא על שכרו המגיע לו, אלא שתורה היא וללמוד אנו צריכים, מהו אותו עולם הבא שנזכר בדברי חז"ל בהרבה מקומות ובתיאורים רבים ושונים זה מזה. אכן לימוד העניין על בוריו עם כל דברי הראשונים והאחרונים בענין עולם הבא, עם המובאות הרבות מדברי חז"ל יש בו כדי כתיבת ספר עב כרס, ואולי אף סדרה שלמה של ספרים, במאמרים דלהלן ננסה לתת סקירה כללית של כמה מהעניינים המרכזיים בנושא זה.

מאמר א: פירוש ר"י בר יקר לתפילת יוצר של שבת

בענייני העתיד לבוא מצינו ארבעה נושאים, ואלו הם: 1. עולם הנשמות, דהיינו גן עדן וגיהנם. 2. ביאת המשיח. 3. תחיית המתים 4. לאחר ששת אלפים שנות העולם. והנה בתפילת יוצר של שבת אנו אומרים "אין כערכך ה' אלקנו בעולם הזה ואין זולתך מלכנו לחיי העולם הבא אפס בלתך גואלינו לימות המשיח ואין דומה לך מושיענו לתחיית המתים". וכבר עמדו רבותינו הראשונים על נוסח זה, שהעולם הבא מוזכר קודם לימות המשיח, ומשמע שהעולם הבא הוא עולם הנשמות, ומאידך מצינו מקרים רבים בהם עולם הבא משמעותו זמן תחיית המתים או העולם שיתחדש לאחר שית אלפי שנין. ויעויין בפירוש התפילות לרבי יהודה בר יקר על תפילת יוצר של שבת, שהלשון "עולם הבא" ולשון "לעתיד לבוא" מתחלף בדברי חז"ל, ופעמים היינו עולם הנשמות, ופעמים הוא על ימות המשיח, ופעמים הוא לאחר תחיית המתים, ופעמים הוא על העולם שיתחדש לאחר שית אלפי שנין, והביא לכך דוגמאות שונות מדברי חז"ל.

וז"ל ר"י בר יקר (כפי שהעתיק האורחות חיים בסדר תפילת שבת של שחרית, עם מעט הגהות וציוני מקורות):

כמה הגדות יש על עולם הבא יש עולם הבא שהוא ימות המשיח ויש שהוא לאחר מיתה ולא הוי עולם אחר תחיית המתים כי אם גן עדן, וזהו כדברי הרמב"ם ז"ל (להלן יתבאר בס"ד), ויש שהוא ליום הדין שיהיה בשעת תחיית המתים, ויש מפרשים שיש עולם הבא שהוא לאחר דחד חרוב ויתחדש העולם וכולם לפי האגדות. ויש עולם הבא שהוא ספק בהגדה באיזה מכולם מדבר. ומצינו לעתיד לבא ולעולם הבא שני דברים הם ומצינו שהם דבר אחד, ויש לעתיד לבא שהוא ימות המשיח, ומצינו לעתיד לבא שהוא אחר פטירה, ואפרשם כסדר.
יש עולם הבא שהוא ימות המשיח כדאמרינן בגמ' (סנהדרין צא:) "וחפרה הלבנה וגו' וכתיב והיה אור הלבנה כאור החמה וגו'" ומשני "כאן בעולם הזה כאן בעולם הבא, ולשמואל דאמר אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד מאי איכא למימר" כאן משמע דלעולם הבא הוי ימות המשיח (אמנם מנוסח הגמ' שלפנינו נראה להיפך, שימות המשיח הוא העוה"ז, והעוה"ב הוא עולם אחר, ע"ש). וכן (עי' סנהדרין קי:) "ר' עקיבא אומר באין הן לעולם הבא שנאמר "ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה זה" משמע ימות המשיח. וכן במכילתא (בשלח מ' ויסע פ"ד) "שש מדות עתיד הקדוש ברוך הוא ליתן להם לישראל עולם הבא ועולם חדש ומלכות בית דוד. ומלכות כהונה ולויה", עולם חדש משמע אחר דחד חרוב, ועולם הבא משמע ימות המשיח או תחיית המתים ולא משמע דמיירי בגן עדן. יש עולם הבא שהוא היום לאחר מיתה דאמרינן (סנהדרין צ:) "הכרת תכרת הנפש הכרת בעולם הזה תכרת בעולם הבא" משמע בגיהנם ולא מיירי לימות המשיח. ועוד דאמרינן בחלק (קי:) "קטן מאימתי בא לעוה"ב חד אמר משעה שנולד וחד אמר משעה שספר דכתיב לעם נולד כי עשה" היינו משמע שהולך אותו קטן מיד שמת לגן עדן דלא הוי כנפל. ודאמרינן (ברכות לד: ועוד) "כל הנביאים כולם לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעולם הבא וכו'" כאן משמע ודאי דשני דברים הם, ואפשר מיירי בגן עדן או בעולם חדש. "מלפפתו ומוליכתו ליום הדין" (ע"ז ה.), וכן גבי יוסף (יומא לה:) "ולא שמע אליה לשכב אצלה בעוה"ז להיות עמה לעוה"ב" היינו ממש לאחר מיתה. בפרק כל כתבי הקדש (שבת קיח:) נמי "המקיים ג' סעודות ניצול מגהינם", ובמכילתא (ע"ש בשלח מ' ויסע פ"ד) אומר במקומו "ניצול מיום דין הגדול" ודין גהינם לאחר מיתה. ויש עולם הבא ליום הדין בשעת תחיית המתים, כדאמרינן בספרי (האזינו סי' של) "אם אינו נפרע מן החיים נפרע מן המתים ואם אינו נפרע בעוה"ז נפרע בעוה"ב". ויש עולם הבא לאחר דחד חרוב ויתחדש העולם כדאמרינן, ויש שהוא ספק, וכן הרבה "הלומד תורה בעוה"ז זוכה ומלמדה בעוה"ב" (סנהדרין צב.), וכן (שם ק.) "כל המרעיב עצמו בעוה"ז הקדוש ברוך הוא משביעו לעוה"ב", וכן כיוצא בזה רבים שהם ספק לנו.
מצינו לעתיד לבא ועולם הבא ב' דברים, כדאמרינן בפרשת האזינו (ספרי סי' שלג) "גדולה שירה שיש בה עכשיו ויש בה לשעבר ויש בה לעתיד לבא ויש בה בעוה"ז ויש בה בעוה"ב". ומצינו לעתיד לבא ולעוה"ב דבר אחד, כדאמר בע"ז (ג:) "ואבע"א לעוה"ב כדריש לקיש דאמר אין גהינם לעתיד לבא אלא הקדוש ברוך הוא מוציא חמה מנרתיקה" מכלל דשניהם אחד. ואין לתמוה איך ידונו הנפשות בחמה שהרי נדונות בגהינם ואין אנו מתמיהין עליו. ויש לעתיד לבא שהוא ימות המשיח כדאמרינן בע"ז (שם) "לעתיד לבא באין עכו"ם ומתגיירין ומי מקבלינן מינייהו והתניא אין מקבלין גרים לימות המשיח", ויש לעתיד לבא שהוא ספק, כדאמרי' בנדה (סא:) "מצוות בטלות לעתיד לבא" אפשר דמיירי לאחר מיתה משום במתים חפשי ואפשר דמיירי בתחיית המתים לאותן שחיו. ואמרינן בפסיקתא (סי' מא) "יעקב מזומן לסעודת הקב"ה לעתיד לבא", ספק הוא תחיית המתים או אחר דחד חרוב או אם הוא משל, ועוד משל באגדה אחת בספרי (סי' שנז) בפטירת משה שאין שום עוה"ב אחר תחיית המתים כי אם גן עדן שהוא עומד מהיום דכתיב בפרשת וזאת הברכה, "עד הים האחרון אל תקרי הים אלא היום מלמד שהראהו העולם כלו מיום שנברא עד יום שיחיו המתים".

עד כאן מה שהעתיק באורחות חיים, ויעויין במקור הדברים, פירוש התפילות של ר"י בר יקר, המשך דבריו בענין זה באורך. ובתוך הדברים הבליע ר"י בר יקר כמה נושאים שנתחבטו בהם הראשונים. ונדבר בהם במאמרים דלהלן בס"ד.