עיתונות חרדית

מפא"יניק נטול כיפה

הכתבה מתארת ויכוח שניצת בלווייתו של הסופר שמואל יוסף עגנון בין  דוד בן גוריון והרב מנחם פרוש בעניין כיסוי הראש בלוויה. הכתבה פורסמה בעיתון "דבר" ב־19 בפברואר 1970, יום לאחר הלוויה.

בטקס הלוויה הממלכתית הבחין הרב מנחם פרוש, מראשי המפלגה החרדית אגודת ישראל שדוד בן גוריון, אז ראש הרשימה הממלכתית אינו מכסה את ראשו כנהוג בלוויות מסורתיות. הוא הציע לבן גוריון את כיפתו, אך זה סירב במחאה על התיקון בחוק השבות שעבר באותה שנה בכנסת. בן גוריון ראה בתיקון לחוק כפייה דתית והתנגד לו. הרב פרוש ניסה לשכנע את בן גוריון שגילוי הראש אינו לכבודו של עגנון, שהיה אדם דתי, אך בן גוריון ענה כי ביקר את עגנון בימיו האחרונים, והלה לא העיר לו על שבא בגילוי ראש. סגן ראש הממשלה יגאל אלון הבחין בוויכוח וביקש מן המעורבים להימנע ממנו. בתמונה נראה בן גוריון חובש כובע צמר, אך הוא הסביר שזה מפאת הקור ולא מסיבות דתיות. לצידו נראה טדי קולק, ראש עיריית ירושלים.

​אחד הדברים המעניינים בכתבה, הוא עצם פגישתם של בן גוריון ופרוש בלווייתו של עגנון. הדבר מעיד על מעמדו של הסופר ש"י עגנון בציבור בארץ. הסופר, זוכה פרס נובל (1966), זכה ללוויה ממלכתית בהשתתפות נשיא המדינה, ראש הממשלה, הרב הראשי ושופטי בית המשפט העליון.

מאז הקמתה של ישראל כמדינה יהודית ניטש ויכוח בין קבוצות אידאולוגיות שונות על השאלה מי ייחשב יהודי לעניין חוק השבות. בעקבות פרשנויות מרחיבות של בג"ץ למושג יהודי (בג"ץ בנימין שליט, 1970), חוקקה הכנסת תיקון לחוק השבות. התיקון קובע כי יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או התגייר ואיננו בן דת אחרת. 

בן גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, נודע בהתנגדותו להגדרה דתית של היהדות ובזהותו החילונית. בשנת 1958 פנה בן גוריון לאנשי רוח יהודים מרחבי העולם וביקש לשמוע את דעתם בשאלת "מיהו יהודי". בין השאר פנה לש"י עגנון, שענה לו כי יש בנושא זה תשובה ברורה בדברי חז"ל וב"שולחן ערוך" (קובץ הלכות קנוני), ואין לו מה להוסיף עליהם.