תאוריית הקשר (הקשר בין הרבנות הראשית לבונים החופשיים) חלק א'
במאמר זה איני נכנס לתאוריות קונספירציה (כפי שאולי מתבקש מהקונספט שעליו אני כותב) אלא הצגת עובדות היסטוריות מתוך החוג האקדמי הפורמלי ואשתדל לא לחרוג ממנו.
הממשל האזרחי הבריטי בארץ ישראל
כשהוקם הממשל האזרחי הבריטי ('המנדט הבריטי') ב-1917 למניינם, התעוררו להן כמה בעיות (מבחינת האוכלוסייה היהודית - עיין מלאכים כבני אדם- שמחה רז), הבעיה המרכזית באותה תקופה הייתה מעמדו של העם היהודי בארץ הקודש, ומי שהקים ועדה כדי לפתור מצוקה זו היה לא אחר מאשר הנציב העליון של הממשל: "הרברט סמואל" (שמו העברי הינו אליעזר בן פנחס סמואל), כמו כל אנשי מפתח בממשל הבריטי, גם הרברט סמואל היה 'בונה חופשי' (עיין פרופ' יעקב כ"ץ- 'בונים חופשים ויהודים'), וכן היה חבר בעוד כמה מסדרים סודיים, אחד מהם למשל הוא מסדר "האמבט", עיון מהיר בויקיפדיה מגלה לנו שכיום המנהיגה במסדר סודי זה הינה המלכה אליזבת.
ממשתתפי הוועדה- הרברט סמואל כפי שאמרנו האיץ בהקמת ועדה שתדון על בעיית היהודים בממשלת המנדט, הוא מינה את נורמן בנטוויץ' (שמו העברי נחמן מתתיהו ששימש כיועץ המשפטי של ממשלת המנדט) ליו"ר הועדה. נורמן היה פעיל משמעותי מאוד בכמה אגודות סודיות אחת מהם למשל הם "המכבים הקדמונים" כפי שעולה מכמה עדויות היסטוריות, והביא אחת אחת כאן במאמרי זה:
מתוך "אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובניו" מאת הבלש דוד תדהר שכידוע בעצמו היה בונה חופשי כפי שעלה ממאמרו של אלי אשד "הפרוטוקולים של האחים הנאמנים".
ועיין עוד בספרו של יצחק אלפסי (היה מזכיר לשעבר של הלשכה הגדולה "בני ברית" בירושלים כך הוא מעיד על עצמו) "תולדות ירושלים בשנים
תרמ"ח-תשמ"ח (1888-1988) בראי לשכת "ירושלים" של בני ברית" שכתב על נורמן שהיה גם חבר בלשכת "בני ברית"- שכפי שעולה מספרו של פרופ' יעקב כ"ץ "בונים חופשים ויהודים", הייתה שלוחה של מסדר "הבונים החופשיים".
אחרי שאנו יודעים מי היה אותו נורמן בנטוויץ', אצטט כאן עוד עדות מעניינת בעניין כמיהתו של הראי"ה קוק להקים רבנות כללית בא"י:
"מיד עם שובו ארצה ועלותו לירושלים (ג' אלול, תרע"ט), חזר וחידש את רעיון ריכוז מעמד הרבני. בט"ז טבת תר"פ קרא לאסיפת-רבנים כללית בירושלים, והעלה בפניה את הצעתו להקים "ועד רבנים". בשנה שלאחריה (תרפ"א) גילה יוזמה רבה ופעילות נמרצת, עד שזכה להקים את הרבנות הראשית לא"י ואת סדרי בתי-הדין הרבניים. כשד"ר נורמן בנטוויץ'-היועץ המשפטי לממשלת המנדט הבריטי- מסייע בידו בהנחת הבסיס המשפטי לרבנות הראשית." מתוך "מלאכים כבני אדם" של שמחה רז.
הוועדה בעצתו של נורמן כללה משני שליש רבנים ושליש חילוניים, אחד המשתתפים הבחירים בוועדה היה דוד ילין, והוא נימנה גם כחותם מרכזי על בחירתם של הרבנים הראשיים לא"י, בפרוטוקולים של בני ברית אנו מוצאים את דוד ילין כמי שהיה מראשי המסדר.
מתוך הפרוטוקולים של לשכת 'בני ברית ירושלים, תרמ"ח-תרע"ט (1919-1888) נתן אפרתי
ועיין עוד 'באנציקלופדיה לחלוצי הישוב הישן' של תדהר שמוסיף שילין היה ממקימי המסדר בני ברית שכל כולו של הארגון היה אחד מענפי "הבונים החופשיים" כפי שכבר הוזכר. חבר בחיר נוסף שלקח חלק בוועדות אלו היה הרב יהודה לייב מימון (פישמן) שהיה חבר אגודה סודית אחרת בשם האחווה וכאן אצטט מאמרו של אלי אשד "הפרוטוקולים של האחים הנאמנים":
"אירגון אחווה אירגון "אחווה"
הוא אירגון סודי כמו האחים הנאמנים וכמוהו עם טקסים סודיים בדומה לאלו של הבונים
החופשיים, כל חבר נקרא "אח", וחבר בלשכה שלה יש נשיא. האירגון הוקם
בירושלים ב-1895 בידי קבוצת צעירים חרדים ממשפחות מיוחסות שקבעו טקס קבלה לאגודה סימנים
מוסכמים ושבועה שקובעת שהכל יעשה חשאי. החשאיות הייתה חשובה כדי להימנע מויכוחים
ומריבות וכדי לאפשר להם להשפיע יותר על הקהילה. כמו האחים הנאמנים מטרתם המוצהרת
היא לעזור לנזקקים בכל תחומי החיים ושיטת פעולתם גם כן כמו "האחים
הנאמנים" היא להיכנס לחיים הציבוריים ולתפוס עמדות מפתח בכל מקום שרק אפשר
בישיבות ובמוסדות, אנשיה היו מעורבים בכל תחומי החיים והייתה מעורבת בבחירת הרבנים
כמו הרב קוק לרב הראשי של ארץ ישראל . מאז היו מעורבים במינויי רבנים בחברא קדישא
במועצות דתיות וברשויות מקומיות בהנהלות בתי אבות ,ובמערכת החינוך החרדית וזאת של
"המזרחי". "אחווה" הקימה בשלב מסויים את בנק
"המזרחי" וחבריה קיבלו עזרה מכל המוסדות האלו. הם עוד היו אחראיים
לבחירת הרבנים לאו ובקשי דורון לרבנים הראשיים בישראל אם כי מאז כוחם פחת. סימלם
הוא שתי כפות ידיים אוחזות זו בזו ולוחות הברית שעליהן חרות הפסוק "איש את
רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק". חברי "אחווה" מזהים את עצמם זה בפני
זה בלחיצת ידיים חמה תוך לחיצה חזקה של הבוהן או על ידי הנחת היד על החזה ותחיבת
שתיים מאצבעות כף היד בין כפתורי החולצה. במקרה של ספק יגיד אחד מהם את המילה
"אורה" וימתין לתגובה.".
אחר הבחירה בשני רבנים ראשיים וששה רבנים נוספים, נבחרו עוד שני נציגים חילוניים, שגם להם יהיה גישה למשרדי הרבנות הראשית, והלא הם מרדכי לבנון, ומרדכי עליאש [היה מסורתי] (עיין בפרוטוקולים של הוועדה לבחירת רבנים ראשיים באתר 'ארכיון המדינה'), מרדכי לבנון היה משופטי בית המשפט המחוזי וחבר במסדר "בני ברית" (במסמכי הארכיון הציוני המרכזי מופיעה הזמנה ע"ש מרדכי לבנון ליום אזכרה למלות יג' שנים לפטרתו של דוד ילין מטעם אגודת בני ברית). מרדכי עליאש היה משפטן, איש ציבור ודיפלומט בימי היישוב, וכן כיהן כציר הראשון של מדינת ישראל בבריטניה, וכפי שניחשתם היה גם מראשי ארגון "בני ברית"
בתמונה הראי"ה קוק ועו"ד מרדכי עליאש בלחיצת יד
א"כ מעורבותם של "הבונים החופשיים" בבחירת הרבנים הראשיים בלתי ניתנת להכחשה, בחלק ב' של המאמר נוכיח שגם לרבנים הראשיים עצמם היה קשר (ואפילו חברות) עם אותם ארגונים סודיים, וההשלכות של הדבר עד ימינו. עד אז "אורה" אח "אורה".
תגובות
הוסף רשומת תגובה